כמעט כולנו שותים קפה, בעולם צורכים כ- 2.5 מילירד כוסות קפה מדי יום, למעשה, בישראל לבדה נלגמות מעל 20 מיליון כוסות קפה ביום! למרות זאת- רובנו לא ראינו פרי קפה מימינו. לא פעם אנו נתקלים בלקוחות שאפילו לא יודעים שקפה הוא צמח! במאמר זה נדון בדרך הארוכה שעובר הקפה במדינת המקור שלו, ננסה להבין עד כמה שוק הקפה מהותי במדינות מתפתחות ונסקור את דרכי העיבוד השונות ואת משמעותן על התוצר הסופי בכוס.
עץ הקפה הוא עץ ירוק-עד שמקורו באפריקה,גובהו מגיע לשני מטרים והוא מעוטר בעלים ירוקים. את פירותיו מקדימה פריחה לבנה מרהיבה המזכירה פריחת יסמין, ופירותיו אדומים דמויי דובדבן הגדלים בצרורות על ענפי העץ. בטבע יש מעל 130 מינים שונים של קפה, עם זאת רק שלושה מתוכם מגדלים באופן מסחרי. שלושת המינים העיקריים הינם- ערביקה, רובוסטה, וליבריקה הנפוץ הרבה פחות.
ערביקה: להפצה של מין קפה זה היה אחראי העולם הערבי, מכאן קיבל הזן את שמו. עץ הערביקה הינו צמח מפונק מאוד, הוא גדל בעיקר באזורים טרופיים גבוהים משגשג תחת הצללה לכן הוא נשתל לרוב בין עצים גבוהים יותר שמעניקים לו צל ומעשירים את האדמה (חקלאות מיוערת). קפה ערביקה זקוק ל100-250 ס”מ של גשם מידי שנה וטמפרטורות ביום שנעות בין 18-23 מעלות צלסיוס לאורך כל השנה, קור של מתחת 13 מעלות פוגע בצמח משמעותית. נוסף על כך הצמח נוטה למחלות רבות, במשך ההיסוריה היו מקרים רבים בהם כמעט הוחרבה כליל תעשיית הקפה במדינות מסוימות בעקבות מחלות, פטריות וקרה. פולי הערביקה אליפטיים ומתאפיינים בטעם העדין והפירותי ובארומות מורכבות ונחשב למין הקפה הטעים והמוצלח ביותר. קפה ערביקה נצרך במגוון דרכים, החל מאספרסו בו נהוג להשתמש בתערובת שמכילה לפחות 50% ערביקה ועד קפה פילטר בו משתמשים לרוב ב100% ערביקה. שוק הספיישלטי המודרני משתמש (לרוב) ב100% ערביקה, לרוב ממקור בודד.
לקפה ערביקה אלפי זנים ותתי זנים שונים, המובילים שבהם הם טיפיקה ובורבון שעברו התאמות רבות שהולידו גם הם תתי זנים רבים ביניהם גם זנים יוקרתיים כגון גיישה, קטורה ועוד.
רובוסטה: מין הקפה רובוסטה עמידה בהרבה, היא גדלה בגבהים נמוכים יותר ואין בעיה לגדלה בשמש מלאה. מין זה ידוע בתנובת הפרי הגדולה שלו, העמידות לשינויים באקלים ולמזיקים ומכאן גם שמו, הרובוסטה זולה בהרבה לגידול, מניבה יותר פרי ועמידה בפני מחלות מסוימות, מה שהפך אותה לבחירה הברורה של אותם חקלאים גדולים שכמעט איבדו את פרנסתם בשנות בעקבות מחלות ומזיקים. הרובוסטה אמנם פחות מפונקת אך היא גם הרבה פחות מפנקת, היא מתאפיינת בגוף מלא, כמות גבוהה של קופאין וטעמי אדמה, עץ ועשן. קפה רובוסטה מעוגל יותר בצורתו ,הוא אחראי לקרוב ל- 40% מתעשיית הקפה ומייצרים ממנו קפה אינסטנט וקפה ביתי זול (להמונים), לאורך השנים מחיר הרובוסטה נשחק וגרם לחקלאים לצמצם את המשאבים שנדרשים בייצורו דבר שגרם לירידה חדה באיכות ולהתרחקות של שוק הספיישלטי, בשנים האחרונות בתי קלייה בוטיקיים מנסים להשיב את הזן לתפריט בטענות “ברות קיימא”, אך למרות זאת, רובוסטה כשהוא במצבו הטוב ביותר לא רע ולכן רוב בתי הקלייה יערבבו אחוזים נמוכים ממנו בתערובת אספרסו.
זנים היברדיים: כפי שניתן להבין לכל אחד ממיני הקפה יש יתרונות מסויימים ולכן תמיד יש ניסיונות לייצר זנים חדשים “מורכבים” שמכילים את התכונות הטובות בכל אחד מהמינים, למעשה מנסים לייצר קפה עם טעמים של ערביקה ועמידות של רובוסטה. יש היום לא מעט זנים היברדיים בשוק, וחקלאים רבים משלבים אותם בגידוליהם כ”תעודת ביטוח”.
את פולי הקפה מעבדים מפירותיהם של זני הקפה השונים, פולי הקפה הם בעצם הגרעינים של אותם פירות כשבכל דובדבן חבוקים להם שני פולים. הקפה גדל בגבהים של 800-2300 מטר מעל פני הים, ככלל אצבע ככל שהקפה גדל גבוה יותר כך הקפה יהיה דחוס יותר ויכיל יותר שמנים, סוכרים וחומצות ולכן יהיה איכותי יותר. לאזור בו ניתן לגדל קפה מבחינת תנאים אקלימיים ניתן הכינוי חגורת הקפה והוא נמצא בין חוג הגדי לחוג הסרטן.
צמח הקפה גדל במעל 50 מדינות לאורך חגורת הקפה באסיה,אפריקה ואמריקה הלטינית, רובן הגדול מוגדרות כמדינות מתפחתות. כ25 מיליון חקלאי קפה 70% מתוכם בעלי קרקעות של 50 דונם ומטה בבעלות משפחתית, האחרים מוגדרים כחוות מסחריות גדולות שפועלות באופן ממוכן. באתיופיה לדוגמא, 28% מהייצוא השנתי הוא קפה- מעל 15 מיליון עובדים מתפרנסים בה מגידול, עיבוד ומכירה של קפה הערביקה המקומי והמבוקש מאוד. ברזיל, שיאנית הייצור כבר 150 שנה, אחראית לבדה ל35% מצריכת הקפה העולמית. ברשימת המדינות המובילות בייצור קפה תמצאו גם את וייטנאם במקום השני והמפתיע (בעיקר רובוסטה זולה), קולומביה, אינדונזיה, הונדורס, הודו, אוגנדה, גווטאמלה ומקסיקו שאחראית לבדה לרוב הקפה שנצרך בארה”ב.
טרואר
כפי שהיה ניתן להבין בחלק הקודם, לגידול קפה ערביקה נדרשים תנאים מאוד ספציפיים.
תנאי החום שנדרשים לגידולו, משרע טמפ’ קטן מאוד, (18-23צלסיוס) עם טמפ’ ממוצעת גבוהה יחסית מגבילים את הגידול לאיזור הקו המשווה. מספיק לילה או שניים של קרה בעונת הגידול בכדי לחסל את רוב התוצרת.
ההצללה הנדרשת מגבילה את היכולת לייצר מונוקולטורה של קפה ערביקה ומכריחה את החקלאים לשתול את העצים בין עצים גבוהים יותר.
כמובן שיש בתוך האלמנטים הללו מיקרו שינויים שמייצרים את ההבדל בין אקלים טוב למצוין אך ה”אקס פקטור” של גידול הקפה הוא בגובה הגידול.
קטיף
קטיף הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר באיכות הכוס משום שהבשלת הפרי הכרחית ליצירת קפה מתוק ומורכב, ישנן כמה שיטות קטיף שמושפעות במידה רבה מהיכולת הטכנית והכלכלית של החקלאי אך גם לרצונו לייצר מוצר “פרימיום”
הפשטה: בשיטה זו מפשיטים באופן ידני את הפירות מענפיו ומביאים אותם להפרדה בתחנת השטיפה, בשיטה זו לא מתחשבים בבשלות הפרי ולכן היא נחשבת לפחות איכותית ונפוצה יותר בקפה רובוסטה ובערביקה זולה.
מכני: טרקטור מיוחד עם שתי בוחנות מסתובבות עובר בין שורות הקפה ומכה בעצים על מנת להפיל את הפירות, שיטה זו מתאפשרת רק בגידול מונוקולטורי בשורות (בדומה לכרמי יין) והיא נפוצה בעיקר בברזיל ובאינדונזיה.
ידני סלקטיבי: קטיף ידני סלקטיבי נחשב לאיכותי ביותר ומתאפשר בכל תנאי שטח, אך רלוונטי בעיקר למדינות עולם שלישי בהן כוח האדם זול במיוחד.
